ניתוחים אורתופדיים נועדו לשפר את איכות חייכם, להקל על כאבים ולאפשר תנועה חופשית. אבל מה קורה כשההליך הרפואי הזה משתבש? רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי עלולה לגרום לנזקים משמעותיים, החל מכאבים כרוניים ומוגבלות תנועה ועד לצורך בניתוחים נוספים.
רשלנות רפואית היא נושא רגיש ומורכב, ובמקרים רבים עולה השאלה האם ניתן לתבוע את בית החולים עצמו בנוסף לצוות הרפואי המטפל. במאמר זה, נבחן את סוגיית האחריות של בית החולים במקרים של רשלנות רפואית בניתוחים אורתופדיים, נסביר מהי רשלנות רפואית, כיצד מוכיחים אותה ומהם השלבים להגשת תביעה.
מהי רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי?
רשלנות רפואית היא מונח משפטי המתייחס למצב בו איש מקצוע רפואי סטה מסטנדרט הטיפול המצופה ממנו, וגרם כתוצאה מכך לנזק למטופל. כדי להבין מהי רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי, חשוב להכיר את המושג "מבחן הרופא הסביר".
מבחן הרופא הסביר קובע כי רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא סביר, באותן נסיבות, לא היה נוהג כפי שנהג הרופא המטפל. במילים אחרות, האם הרופא פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה באותה עת?
בתחום האורתופדיה, רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. הנה כמה דוגמאות:
- אבחון שגוי או מאוחר: אבחון שגוי של בעיה אורתופדית עלול להוביל לטיפול לא מתאים או לעיכוב בטיפול הנכון, מה שעלול להחמיר את מצבו של המטופל.
- הליך רפואי שאינו מתאים: ביצוע הליך כירורגי שאינו נחוץ או שאינו מתאים למצבו של המטופל.
- רשלנות במהלך הניתוח: טעויות במהלך הניתוח, כגון פגיעה בעצבים, שימוש בתותבות לא מתאימות או זיהום.
- היעדר הסכמה מדעת: אי קבלת הסכמה מדעת מהמטופל לפני הניתוח, הכוללת הסבר מפורט על הסיכונים והסיכויים של ההליך.
- טיפול לקוי לאחר הניתוח: רשלנות בטיפול לאחר הניתוח, כגון אי מתן הנחיות מתאימות או אי מעקב אחר מצבו של המטופל.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית בניתוח אורתופדי, יש להוכיח שלושה יסודות:
- התרשלות: הרופא סטה מסטנדרט הטיפול המקובל.
- נזק: נגרם למטופל נזק כתוצאה מההתרשלות.
- קשר סיבתי: קיים קשר ישיר בין ההתרשלות לנזק שנגרם למטופל.
חשוב לזכור כי אורתופדיה היא תחום מורכב הדורש מיומנות רבה. ניתוחים אורתופדיים רבים כרוכים בסיכונים, ואין זה אומר שכל תוצאה שלילית מעידה על רשלנות רפואית. עם זאת, כאשר רופא או צוות רפואי נוהגים ברשלנות וגורמים לנזק למטופל, יש מקום לשקול הגשת תביעה. במקרים כאלה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בניתוח הבקיא בתחום.
כיצד נקבעת אחריות בית החולים במקרה של רשלנות רפואית?
אחריות בית החולים במקרה של רשלנות רפואית היא סוגיה מורכבת, אך חשובה מאין כמוה. כשמדובר ברשלנות רפואית שאירעה בבית חולים, ישנם שני סוגים עיקריים של אחריות שבית החולים עשוי לשאת בהם: אחריות ישירה ואחריות שילוחית.
אחריות ישירה משמעותה שבית החולים עצמו התרשל. זה יכול לקרות במגוון דרכים, לדוגמה:
- מחסור בציוד מתאים: אם בית החולים לא סיפק את הציוד הדרוש לביצוע הניתוח בצורה בטוחה.
- תנאים לא סניטריים: אם בית החולים לא הקפיד על תנאי היגיינה נאותים, מה שגרם לזיהום.
- העסקה או פיקוח רשלני על צוות: אם בית החולים העסיק צוות לא מיומן או לא פיקח עליו כראוי.
- כשלים בנהלים: אם בית החולים לא יישם נהלים מתאימים למניעת טעויות רפואיות.
במקרים אלה, אחריות בית החולים נובעת ישירות מהתנהלותו שלו, ולאו דווקא ממעשיו של רופא ספציפי.
אחריות שילוחית, לעומת זאת, מתייחסת למצב בו בית החולים אחראי למעשיו של עובד שלו, גם אם בית החולים עצמו לא התרשל ישירות. לדוגמה, אם רופא שעובד בבית החולים התרשל במהלך ניתוח אורתופדי, בית החולים עשוי להיות אחראי לכך מכוח אחריות שילוחית.
חשוב להבין שלכל אחד מאנשי המקצוע המטפלים יש חובת זהירות כלפי המטופלים, אך במידה שהם עובדים במוסד רפואי, האחריות מוטלת גם על בית החולים. הטלת האחריות על המעסיק מאפשרת למטופל לקבל פיצויים גם מחברת הביטוח שלו, במקרה שהרופא הרשלן לא יוכל לשלם את מלוא הפיצויים.
בנוסף, הטלת אחריות על המעסיק מאפשרת לו לוודא שהרשלנות לא תחזור על עצמה, באמצעות חקירת נסיבות המקרה, תחקור הצוות הרפואי והפקת לקחים. חלוקת האחריות הזו גם מכירה באוטונומיה של המטופל להחליט על גופו ובחייו, ולכן יש לו גם אחריות להצלחת הטיפול הרפואי.
חשוב לציין כי סוג בית החולים משפיע על זהות הנתבע בתביעה. אם מדובר בבית חולים ממשלתי, התביעה תוגש נגד משרד הבריאות. אם בית החולים מופעל על ידי קופת חולים, הקופה תהיה הנתבעת. ובמקרה של בית חולים פרטי, התביעה תהיה נגד בית החולים עצמו.
לסיכום, אחריות בית החולים במקרה של רשלנות רפואית יכולה לנבוע מאחריות ישירה או שילוחית, והיא תלויה בנסיבות המקרה ובסוג בית החולים.
מהם השלבים להגשת תביעה נגד בית חולים בגין רשלנות בניתוח אורתופדי?
אם אתם חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית במהלך ניתוח אורתופדי, חשוב שתדעו מהם השלבים שעליכם לנקוט כדי להגיש תביעה נגד בית החולים. התהליך עשוי להיראות מורכב, אך בעזרת הדרכה נכונה תוכלו למצות את זכויותיכם.
הנה השלבים העיקריים:
- פגישת ייעוץ ראשונית: הצעד הראשון הוא לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, כמו למשל יהב מויאל. בפגישה זו, תציגו את המקרה שלכם ותקבלו הערכה ראשונית לגבי סיכויי התביעה.
- איסוף מסמכים רפואיים: עורך הדין יסייע לכם לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי מבית החולים ומגורמים רפואיים אחרים.
- חוות דעת מומחה: אחד השלבים החשובים ביותר הוא קבלת חוות דעת ממומחה רפואי בתחום האורתופדיה. המומחה יבחן את התיעוד הרפואי ויקבע האם אכן הייתה רשלנות רפואית ומה הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם לכם.
- הגשת התביעה: לאחר גיבוש העילה המשפטית, תוגש תביעה לבית המשפט נגד הגורמים האחראים (בית החולים, הרופא המנתח וכו').
- ההליך המשפטי: ההליך כולל חקירת עדים, הגשת ראיות, ניהול משא ומתן ולעיתים גם דיונים בבית המשפט.
חשוב לדעת כי קיים חוק התיישנות על תביעות רשלנות רפואית, ולכן חשוב לפעול בהקדם. בישראל, תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים מיום האירוע.
תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ומצריכות ידע וניסיון רב. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה שילווה אתכם בכל שלבי התהליך ויפעל להשגת הפיצוי המקסימלי עבורכם.
ניהול תביעות רשלנות רפואית – יהב מויאל
לאורך שנות עבודתי, צברתי ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית מורכבות ותאונות דרכים, הן בבית המשפט והן במסגרת הליכי גישור ומשא ומתן. ניסיון זה מתורגם כיום לעבודה מקצועית ויסודית, תוך הקשבה לצורכי הלקוח יחד עם הבנה של העולם המשפטי המשתנה מתיק לתיק ונסיבותיו.
במסגרת שנות עבודתי ייצגתי גם את חברות הביטוח המובילות בתחום הרשלנות הרפואית ותאונות הדרכים, ניסיון נוסף זה מקנה יתרון בזירה המשפטית.
בנוסף, צברתי ניסיון רב בעבודה מול מנגנוני המוסד לביטוח לאומי וביטוחים משלימים, כגון ביטוח סיעודי וביטוח בריאות. הכרה של תחומים אלו הינה חיונית לצורך השלמת הטיפול בתביעות הרשלנות הרפואית ותאונות הדרכים, והבטחה של מיצוי מלוא הזכויות המגיעות במקרים אלו.